מה היית עושה עם עצמך אילו היו בחשבונך 120,000,000 $?
אוהו? מה זו השאלה הדמיונית הזאת?
נסי לתאר לעצמך מצב שכזה, בו הכסף מצוי בשפע ואין הכרח להשיגו בעבודה, במה היית עוסקת?
OK , הייתי רוצה לעזור לילדים, כאלו המתקשים בלימודים, אלו איתם המערכת אינה יודעת להתמודד, אלו שניצני ההזנחה עומדים להתעצם ומשפיעים על המשך דרכם הלימודית בכיתות הנמוכות, על הדימוי העצמי שלהם. הייתי רוצה לעסוק בהוראה מתקנת, לתת להם שעורים פרטיים, לסייע להם לחזור למעגל הבנת החומר, להשלים פערים ולצמוח כתוצאה מכך.
האם זה מדליק אותך?
אם כך, מה מונע מכך לעשות זאת כבר כיום?
כמורה לשעבר שעזבה את מערכת החינוך שנה קודם, לאחר לידת בתה השלישית, הייתה ו' מטופלת בתינוקת בת שנה, בת זוג ואם ל-3 ילדים, שכבר שנה אינה מועסקת מעבר לעיסוקה המתיש כאם המנהלת משק בית.
מי אני, מה אני, בגיל 35, מה ביכולתי לעשות? מי ירצה להעסיק אותי? ו' הספיקה מעט מאוד לעשות עם עצמה מעבר למטלות השוטפות, הדימוי העצמי ירד כתוצאה מחוסר ההעסקה והניתוק משוק העבודה וכן מחוסר תכנון ומיקוד בחייה.
כמורה לשעבר שהתמודדה באופן אינטנסיבי עם תלמידים, הורים וכו', שאפה למשרה רגועה בשעות 8:00-16:00 , לחברותה בינה לבין עמיתיה לעבודה, עם מחשב, קפה, צחוקים.. התמודדות מועטה ואתגרים "פושרים".
ו' התלבטה בין משרת "חלומותיה" - פקידה רגועה במשרד, לבין נטיית ליבה - הוראה מתקנת.
הכמיהה למשרת החלומות הפקידותית הייתה גבוהה לפחות כמו הרצון והנטייה לעבוד עם ילדים.
ו'- היא המתאמנת הראשונה שלי, בינינו היכרות רבת שנים.
כבר בילדותה אהבה להדריך ילדים קטנים ממנה, להיות אחות גדולה שלהם, המשיכה כביביסיטר אקטיבית ומוערכת, ניכר בה לאורך השנים שהיא נהנית מקשר עם ילדים קטנים, מתרומתה לחייהם.
כל אימון החל בהוקרות אותן הוקירה ו' את עצמה. כתוצאה מכך חל שיפור בדימוי העצמי.
בנוסף עסקנו בתכנון זמן ומטלות, דבר שגרם לה לראות שניתן להספיק הרבה יותר כשמתכננים ומתמקדים.
נושא נוסף בו עסקו האימונים היה חידוד הדילמה - בדיקת שתי קרני הדילמה התעסוקתית - קרן הפקידות וקרן העיסוק עם ילדים. ו' ראתה את המהות של כל קרן בדילמה, את העובדה שכפקידה תועסק כשכירה ואילו בעיסוק עם ילדים תעסוק כנראה כעצמאית. בדקנו את ההווה במבט רטרוספקטיבי מהעתיד, בדקה את נטיות ליבה.
היה לה ברור שהיא רוצה להתנסות בעבודה המשרדית כדי לבדוק את הפנטזיה, על כן חיפשה עבודה ומצאה עבודה משרדית- בטלמרקטינג.
במהלך תקופת עבודתה בטלמרקטינג בדקנו את תחושותיה, נטיות ליבה, עד כמה מחוברת לעיסוק המשרדי. די מהר התברר שאין כימיה בין ו' לעיסוק המשרדי, למעשה כבר בתחילה ידענו שנינו שזה ממש לא מתאים. יחד עם זאת ד ראתה את היתרונות ואת הדברים החיוביים שניתן לקחת לעצמה מעיסוק זה, על כן המשיכה בו מספר שבועות נוספים.
בהמשך נרשמה ו' לקורס הכוונה מקצועית ולאחריו דיווחה לי בגאווה שמצאה עבודה כמורה להוראה מתקנת בחברה שפיתחה שיטה ייחודית לכך, כאשר ו' היא "המורה מהשטח" בחברה. כאן הייתה תחילת היישום. ו' חיברה בין ניסיונה כמורה לבין נטיות ליבה, בדיוק כפי שראתה בעיני רוחה חודשים ספורים קודם לכן.
לפני כשנה הציגה בפני כרטיס ביקור עם לוגו לא שיגרתי בצבעים עליזים. הבחנתי ששמה מתנוסס עליו כעוסקת בתחום ההוראה המתקנת. בנוסף הופיעה כתובת ה"קליניקה" שלה. ו' פתחה עסק עצמאי - הוראה מתקנת. משוכנעת ביכולתה וכבעלת חזון החליטה לשכור חדר קטן בקרבת מגוריה ולעסוק בו בהוראה מתקנת. ההחלטה מהווה פריצת דרך בנועזותה - בנוסף לידיעה מה מתכוונת לעשות, לקחה סיכון ושכרה את המקום עוד לפני שידעה מי יהיו לקוחותיה.
בהמשך ביקרתי אצלה וראיתי את המקום - מקום קטן ומאיר פנים, צבוע בצבעי פסטל רעננים ובו עזרי הוראה ומשחקים חווייתיים, שמעתי ממנה סיפורים על מקרים והצלחות. שמעתי על ביקורה בבית הספר בו לימדה ועל הבדל שראתה בינה לבין המורות שנשארו שם באותה שיגרה, מודעת לדרך המשמעותית שעשתה ולמקום בו נמצאת. ראיתי את הברק בעיניים.
אתה זוכר את השאלה ששאלת אותי על 120 מליון $?
שם זה התחיל, אמרה בפנים קורנות.
אחרית דבר: כיום העסק של ו' חי וקיים, רשימת הלקוחות מתארכת, והעסק מניב הכנסה גבוהה מזו שהייתה לה בעיסוקה כמורה. לאחרונה קיבלה ו', בנוסף, משרה חלקית בבית ספר כתומכת בתלמידים מתקשים, דבר המאפשר לה לעבוד גם בשעות הבוקר. לקוחותיה של ו', אוהבים ורוצים לבוא אליה, ולא רק נאלצים על ידי הוריהם.
הסיפור אמיתי, הפרטים שונו.
